מידע נוסף
אני מייעצת, מטפלת ומדריכה אנשים מעל לעשור
אני עובדת עם אנשים שרוצים לעשות שינוי בחייהם בשטחים שונים, ועד לאנשים שסובלים ממאניה דיפרסיה, הפרעה טורדנית-כפייתית וכו'.
לשיטה קוראים PATTERN RECOGNITION THERAPY בגלל שהדפוסים שלנו הם ההשפעות המייצרות את תפיסת המציאות שלנו וחשוב להכיר בחשיבותם.
PRT מתמקדת בלשנות את התגובות והבחירות האוטומטיות שלנו לכאלו שיהיו נכונות ופרודוקטיביות בשבילנו.
הרעיון הוא שיש לנו את המוח שמתפקד כמעבד מידע המסנן את העולם דרך פילטר חווייתי. הפילטר מורכב ממידע של חוויות שחווינו ועיצבו את תפיסת עולמנו. כשמשנים את המידע עליו מסתמך הפילטר בתרגום העולם- אנחנו משנים את הדרך בה אנחנו חווים את המציאות.
PRT היא שיטה מעשית שמלמדת אותנו על היכולות העצומות שלנו כבני אדם לנווט את המציאות שלנו ועל יכולת המוח שלנו ללמוד תפיסות חדשות, הרגלים חדשים וללמוד להיות האנשים שאנחנו רוצים להיות.
העבודה מבוססת על שינוי דפוסים ותפיסת מציאות דרך עבודה יומיומית, ככל שתעבדו יותר, ותפנימו יותר, תשנו את ההרגלים שלכם ותבנו דפוסי התנהלות מהר יותר.
כשאנשים הופכים להיות הגורו של עצמם, משמעות הדבר היא שהם הפסיקו להישען על אנשים אחרים בשביל להיות מאושרים. אני מתכוונת לכך שאדם צריך לקחת את השליטה על התפיסות שלו, לנווט אותם כרצונו, ודרכם לנווט את המציאות שלו.
אני עובדת דרך סקייפ, פייסטיים ואפליקציות נוספות עם אנשים מכל העולם.
בסיס המתודולוגיה הוא: יש לנו את המוח שמתפקד כמעבד מידע המסנן את העולם דרך פילטר חווייתי. הפילטר מורכב ממידע של חוויות שחווינו ועיצבו את תפיסת עולמנו.
אם המידע שהוא מעבד עובר דרך פילטר חווייתי עובדתי ואובייקטיבי, התוצאה תהייה פרודוקטיבית. אם המידע פגום בגלל שהפילטר החוויתי מושתת על מידע המייצר פחד, המעבד לא יוכל לעשות את עבודתו כראוי, והתוצאה תהייה בהתאם- חוויה מפוחדת ולא נעימה.
אנחנו מתרגמים את מה שקורה סביבנו כל הזמן. המידע שאנחנו קולטים לרוב יעבור תהליך ניפוי ותרגום כדי להתאים לחוויה לה אנו רגילים, חוויית הילדות שלנו.
לדוגמא: אם חוויתם בגידה של אחד ההורים, הדפוסים שלכם יאותתו לכם לבחון כל מה שקורה דרך הפילטר של חוויית הבגידה, ואתם תראו ותחוו אותה בכל מקום. יהיה קשה לכם לתת אמון בעולם.
אם חוויתם אובדן או נחשפתם לאובדן קשה של מישהו אחר, הדפוסים שלכם יאותתו לכם לבחון כל מה שקורה דרך הפילטר של פחד מאובדן, התוצאה תהייה דאגה תמידית והמון סרטים וחוסר יכולת להרפות וליהנות ממה שיש.
