עדות אישית - הפרעה דו קוטבית

הגעתי לכרמן אחרי שסבלתי מהפרעה דו קוטבית במשך 8 שנים. בזמן הזה ניסיתי הכול: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, יועצים שונים, קוקטיילים של תרופות ומתודולוגיות, טיפולים שלא עזרו לעצור את רכבת ההרים הרגשית והבלתי נסבלת שאני ומשפחתי עברנו.

לא יכולתי להפסיק את הכאב שהרגשתי במשך ששת חודשי הדיכאון, בו לא יכולתי לצאת מהמיטה, לא יכולתי לעצור את המחשבות של לרצות שהחיים האלה יסתיימו, חוסר התקווה שהרגשתי, החשכה בה חייתי… הייתי בגיהנום. כאשר המאניה הגיעה, לא יכולתי להפסיק לגרום כאב למשפחתי עם הבחירות שעשיתי, הצורך שלי לתשומת לב מחוץ לנישואים שלי, העשייה שלי ללא הפסקה וחוסר היכולת שלי לשלוט במה שאמרתי מול הילדים שלי.

השבועות בהם ביליתי במצב רוח ״מאוזן״ היו נזיפה עצמית מתמדת. הייתי עושה ככל שביכולתי בכדי לכפר על המעשים שלי, במיוחד למשפחה שלי עם כל מה שעשיתי להם (מה שאני זוכרת), בזמן שתיעבתי את ההוויה של עצמי. חייתי במקום חשוך ולא ידעתי למה זה קורה ואיך אני יכולה לעצור זאת. איבדתי כל תקווה. בפגישה הראשונה שלי עם כרמן, אמרתי לה שחברה שלי סיפרה לי עליה ושאני צריכה לנסות את הטיפול שלה. אמרתי לה שאני מגיעה אליה עם אפס אמונה אחרי שניסיתי כל כך הרבה דברים וחוויתי כל כך הרבה הבטחות שהתפוצצו בפניי, כך שאני לא מאמינה יותר בשום דבר, בטח שלא בעצמי.

כרמן חייכה ואמרה שהאמונה באה עם תוצאות וכל מה שאני צריכה לעשות זה לשתף פעולה ולעשות את החלק שלי, כי אם אעשה את העבודה זה יעבוד ואם לא, אז זה לא.

​

הדרך של כרמן להסביר את המנגנון שמאחורי הדו קוטביות ולמה המוח שלי מייצר אותה הייתה כזו שמעולם לא שמעתי עליה ומה שהדהים אותי זה שסוף כל סוף הצלחתי להבין את המצב שלי.

היא המשיכה לחקור אותי תוך כדי בניית מפה של הדפוסים שלי, מה שהוביל אותה להראות לי איזה דפוסים ואירועים בחיי הובילו ליצירת המחלה. הייתי בהלם מכמה ההסבר מדויק. זו הייתה פריצת דרך מדהימה שעם כל הניסיון שלי בעולם הטיפול מעולם לא חוויתי.

לאחר ההסברים הגיעו הכלים שהיא יצרה בכדי לאמן את המח שלי לחשוב אחרת. זה עבד כמו קסם והתחלתי להרגיש שוב תקווה, להרגיש שאלו הם חיי, שחיי יכולים להיות שווים אחרי הכול.

התחלתי לעבוד עם כרמן כחודש לפני מחזור הדיכאון שלי והיא הצליחה לחתוך את מחזור הדיכאון שלי מ-6 חודשים ל-3 חודשים ואת הסבל מ-11 בסולם של 1 עד 10 ל-5. הייתי באקסטזה.

אחרי הדיכאון הייתה מגיעה בד״כ המאניה, מלווה בהוצאות כפייתיות, רמאות, לילות ללא שינה, חוסר שליטה מילולית ודברים ״כייפים״ אחרים כמו חוסר שליטה על הפה שלי, האזנה למוזיקה רועשת מאוד בזמן לא ראוי וחוסר דאגה לצרכים של כולם, חוץ משל עצמי.

המשפחה שלי (במיוחד בעלי) הייתה במתח מהחיכיון למאניה ונחשו מה…זה מעולם לא הגיע. לא הייתה לי אפיזודת מאניה, כי שיניתי לחלוטין את הרגלי החשיבה וההתנהגות שלי והמוח שלי לא היה צריך את זה, את ״מנגנון ההגנה״ הנוראי כפי שכרמן מגדירה זאת.

היום יש לי עסק משלי שאני יצרתי, כשהבנתי לבסוף שאני יכולה לסמוך על עצמי. יש לי מערכת יחסים יפה עם הילדים שלי שמתרגלים ליציבות בחייהם ואני עובדת בכדי לבנות מחדש את האמון של בעלי. הכלים של כרמן איתי כל הזמן ואני משתמשת

בהם יום יום.

אני מאושרת, אני מטפלת בעצמי והכי חשוב, הצלחתי לסלוח לעצמי על הכול. אני חופשיה.